Page 106 - הספר של אבא דיגיטלי
P. 106
לבחור נכון בנתיבי הזמן | 105
בנותיי
עד גיל 30חייתי כזאב בודד ועשיתי ככל העולה על רוחי .לאחר שהתחתנתי
ונולדו לנו שתי בנות מקסימות כללי ההתנהגות השתנו .ייתכן שנשארתי זאב,
אך לא בודד .כל בוקר התעוררתי ומיד רצתי לחדר הבנות לראות אותן ישנות,
עמדתי ליד מיטותיהן והתבוננתי בהן מוקסם ומאושר.
אסתר ואני גידלנו את הבנות בחום ובאהבה אין קץ .כל קיץ קניתי מינוי לבריכה
כי מאוד רציתי שתדענה לשחות .נאוה למדה לשחות בגיל שנה וחצי ומאוחר יותר
גם אורית .הקפדנו בכל שנה לצאת לנופש ,ובמשך שנים רבות יצאנו לטיולים עם
חוג "משוטטים" של אגד.
הבנות גדלו ולמדו במערכת החינוך :בגנון ,בגן חובה ובכיתה א' .קנינו לנאוה
ילקוט ,קלמר ותלבושת וליווינו אותה לבית הספר ביום הראשון ללימודים בכיתה
א' .התרגשנו מהחוויה הנעימה והמרגשת הזאת אפילו יותר ממנה .נאוה חזרה
מבית הספר שמחה ומאושרת .גם אורית רצתה ללכת לבית הספר כמו אחותה
הגדולה ,והיום הזה הגיע מהר מאוד; גם היא קיבלה ילקוט חדש וקלמר מיוחד
וכל הריטואל חזר ונשנה.
בימים שהייתי בבית בבוקר לקחתי אותן לבית הספר ,ובצהריים כשהן היו חוזרות
מהלימודים אסתר הייתה בבית וקיבלה אותן בחום ואהבה וביקשה שיספרו לה על
החוויות מבית הספר .ארוחת הצהריים הייתה מוכנה ,ובסיום הארוחה שתיהן ישבו
והכינו שיעורים ,ואם היה צורך אסתר עזרה להן .אני נעדרתי מהבית בגלל אופי
העבודה כחבר "אגד" אבל אסתר הייתה זמינה לשתי הבנות – להקשיב ולעזור
להן .היא גידלה וטיפחה אותן לתפארת ,ועל כך אני מודה לה.
