Page 121 - הספר של אבא דיגיטלי

‫‪ | 120‬משה שעיו‬

‫אברהם‬

‫אברהם ואני התבגרנו ללא תמיכת‬
‫הורים ובית לא היה‪ .‬היינו חיילים‬
‫בודדים‪ ,‬השתחררנו מהצבא ושכרנו‬
‫יחד דירה בצפון תל אביב‪ .‬בתל‪-‬אביב‬
‫הכרנו חברים מבתים טובים‪ ,‬אהבנו‬
‫את החיים‪ ,‬לבשנו חליפות‪ ,‬הברקנו‬
‫את השיער עם "בריל קרם" ויצאנו‬
‫לבלות יחד‪ .‬כל שבת היינו עורכים‬

‫מסיבה עם החברים‪.‬‬

‫כשאבינו יוסף עלה לארץ ב‪1958-‬‬
‫אברהם עבר לגור איתו בדירת חדר‬

‫ברחוב הכובשים בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪.‬‬

‫ב‪ 1962-‬הכיר אברהם את רותי אביעד‪ ,‬והם נישאו ב‪ 13-‬באוקטובר ‪ .1964‬אבינו‬
‫לא הספיק להשתתף בחתונתם כי נפטר כשמונה חודשים לפני כן‪.‬‬

‫אברהם ורותי גרו ברחוב דיזינגוף בתל‪-‬אביב ונולדו להם שלוש בנות‪ :‬נאוה‬
‫(‪ ,)1966‬אתי (‪ )1968‬ואורלי (‪ .)1971‬ב‪ 1975-‬עברו לגור ברחוב ז׳בוטינסקי בתל‪-‬‬

‫אביב ושם נולדה באותה שנה הבת הרביעית ענת‪.‬‬
‫אברהם היה אבא אוהב‪ ,‬גאה‪ ,‬שמח ודואג‪ ,‬והקים עם רותי משפחה לתפארת‪,‬‬

‫והתפרנס בצעירותו מעבודות בניין‪ ,‬הרכבת תריסים ואינסטלציה‪.‬‬

‫ב‪ 1968-‬חבר לגיסו ולאחיו של גיסו‪ ,‬וביחד פתחו מפעל שייצר מגוון סלטים‪:‬‬
‫חומוס‪ ,‬טחינה וכדומה‪ .‬המפעל נקרא ״המפעל לייצור סלטים״‪ ,‬והיה אחד משלושת‬
‫המפעלים המובילים בארץ בתחום‪ .‬בין לקוחותיו נמנו רשתות השיווק הגדולות‪:‬‬

‫"שופרסל"‪ ,‬ה"שקם"‪ ,‬התעשייה האווירית ועוד‪.‬‬

‫ב‪ 1982 -‬אברהם הפך להיות הבעלים הבלעדיים של העסק‪ .‬בתחילת שנות התשעים‬
‫נאלץ להעתיק את מקומו מתל אביב לחולון ושינה את שם המפעל ל״סלטיב״‪.‬‬