Page 135 - הספר של אבא דיגיטלי
P. 135
| 134משה שעיו
מלחמות
1939מלחמת העולם השנייה
ארבע שנים אחרי שנולדתי פרצה מלחמת העולם השנייה .אני זוכר את האזעקה
בשעות הלילה כשכולנו ירדנו למקלט מתחת לבית בסוריה .המקלט שימש גם
לאחסון ירקות כבושים ,גבינות ותפוחי אדמה כי היה קריר שם גם בחורף וגם
בקיץ .אני זוכר את רעש האווירונים והפצצות שהוטלו על העיר חלב ,ואני זוכר
שהמבוגרים התפללו שהאנגלים ינצחו .לא הבנתי הרבה אבל בתודעה שלי הבנתי
שהאנגלים הם הטובים והצרפתים והגרמנים הם הרעים ,ושאלה שהטילו את
הפצצות כל הלילה היו האנגלים .למרות המצב לא פחדתי.
ההפצצות חזרו ונשנו מדי לילה ולא ידענו על הזוועות שהגרמנים ביצעו .בסוף
המלחמה גרמניה הובסה והותירה אחריה הרס וחורבן בכל העולם .שישה מיליון
יהודים נרצחו בידי חיות אדם .לא נקלט ולא נתפס .בשל המעשים המזוויעים
שביצעו הנאצים שליש מהעם היהודי הושמד.
1948מלחמת השחרור
ב 1945-עליתי לארץ ישראל וב 1948-פרצה מלחמת השחרור – מלחמה על עצם
קיומו של העם היהודי בארץ ישראל .זאת הייתה מלחמה לא קלה של מעטים נגד
רבים .הייתי בן ,12וחוויתי את החוויות הנוראיות .אנשים שהכרתי ממושב עטרות
נהרגו בה :יענקל'ה גולדברגר נהרג כשהאוטובוס שלו הותקף על-ידי פורעים
ערבים; הבן שלו חיים גולדברגר נהרג בפינוי של עטרות; מיכאל שטראוס נהרג
בדרך לנווה יעקב .תשעה עשר חיילים שהכרתי יצאו לפעולה ,שבעה עשר נהרגו
ורק שניים ניצלו .הערבים שרצחו חיו עד אז בשכנות טובה ,ובין לילה הפכו
לאויבים ורוצחים צמאי דם.
1956מלחמת סיני
שנה אחרי שהשתחררתי משירות סדיר פרצה מלחמת סיני .קיבלתי צו 8
והתייצבתי ביחידה שלי ,אוגדה ,206של תותחים נגד מטוסים .תפקידי היה
כוון-יורה .שירתי באזור ניצנה למעלה מחודש .בשעת הצורך ישנו בשקי שינה
בתוך השוחות שחפרנו קרוב לתותחים .היינו צריכים להיזהר מעקרבים ארסיים
ששרצו באזור .למזלנו ,אף אחד לא נעקץ אבל הרגנו הרבה עקרבים .שמחנו
מאוד שהמלחמה הסתיימה ,ואיש איש חזר לביתו עד למלחמה הבאה.
