Page 136 - הספר של אבא דיגיטלי
P. 136
לבחור נכון בנתיבי הזמן | 135
1967מלחמת ששת הימים
אזרחי המדינה חוו חודש מורט עצבים לפני המלחמה .נשיא מצרים חסם את
מיצרי טירן למעבר אניות ישראליות ,הזרים כוחות צבא למרחבי סיני שכללו
טנקים ,תותחים וכוחות רגליים .כל זה נעשה בעצה אחת עם נשיא סוריה אסד
ועם חוסיין מלך ירדן והעמיד את ישראל בפני עובדה מוגמרת שפנינו למלחמה.
מצאתי את עצמי מגויס למלחמה נוספת שבה השתתפתי באופן פעיל ביחידת
תותחנים .היינו בדרום ואחר כך עברנו לצפון .כמה חברים מהיחידה שלי נהרגו.
היה זה רגע קשה לאבד חבר שאתה משרת איתו שנים רבות .כולנו יודעים איך
המלחמה הסתיימה – בניצחון אדיר תוך שישה ימים בחודש יוני .אבל לא שכחנו
את אלה ששילמו את היקר מכל כדי שנמשיך לחיות במדינה הזאת .ליבנו עם
הנופלים והמשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן.
1973מלחמת יום הכיפורים
ביום כיפור 1973בשעה 12:00בצהריים בהיותי חבר "אגד" באשקלון צלצל
הטלפון בביתי ולא הבנתי מי מצלצל ביום כזה .מעברו השני של הקו היה הסדרן
בתחנה והוא אמר לי להגיע מיד כי פרצה מלחמה ,ויש מצב חירום .לא שאלתי
הרבה שאלות כי ראיתי תנועה של מכוניות בכביש והבנתי שהמצב רציני ביותר.
התלבשתי ,נפרדתי לשלום מאשתי ומבנותיי ,ונסעתי לתחנה .המצב לא היה
מעודד .חיילים חיכו לנהגים בתחנה עם רשימות של חיילים וכתובות.
נסענו לבת-ים לאסוף את חיילי המילואים והבאתי אותם לחצור .עבדתי במשך
יומיים כמעט ללא שינה בגיוס המילואים לתל נוף ,צאלים ,בית דרס ,ג'וליס
ולמפח"ש .בסיום חזרתי לאשקלון ,ובבית המתין לי צו 8ליחידה שלי.
נפרדתי מאשתי ומשתי בנותיי בנשיקות וחיבוקים בפרידה קשה מנשוא .במלחמות
הקודמות הייתי רווק ובמלחמה הזאת השארתי מאחור אישה ושתי בנות ,וזה לא
היה פשוט .ידעתי לקראת מה אני הולך – למלחמה על הבית ,ובה אין פשרות.
הייתי מגויס לתקופה מסוימת ,אך לדאבוני ,הייתי פגוע בשתי חוליות בחלקו
התחתון של עמוד השדרה והורידו לי את הפרופיל ל 21-למשך חצי שנה.
שוחררתי משירות מילואים .את הפגיעה הזאת אני סוחב איתי עד עצם היום הזה.
