Page 115 - הספר של אבא דיגיטלי
P. 115
| 114משה שעיו
נאוה נותחה בחודש מרץ 2015אחרי בר המצווה של בנה יובל ,והתחילה טיפולי
כימותרפיה במאי .אנחנו התכוננו לעזור לשלושת ילדיה של נאוה :גל בת ה,15-
יובל בן ה 13-ומעיין בת ה .10-הקפדנו לפגוש אותם ,לסעוד אותם ולהיות
בחברתם ,לפי הצורך ,וגם לטפל בנאוה באהבה .כמובן ,גם רעואל ,בעלה של
נאוה תמך בה ושהה לצידה שעות רבות ,ובמקביל גם הקדיש את כל תשומת הלב
הדרושה לילדים ולבית.
נאוה חזרה מהטיפולים בלי להתלונן .בלבי פנימה ידעתי שהמצב אינו קל; יש
עייפות ,קשה לישון ,יש כאב גופני ונפשי ,ויש דאגה בליבה לה ולמשפחתה.
שערה של נאוה נשר ,והיא חבשה פאה ,אך כהרגלה הקרינה אופטימיות ועודדה
אותנו .הילדים ביקשו מנאוה לא להסתובב בלי הפאה ,ולנו זה שבר את הלב.
בתום שלב הכימותרפיה החל שלב ההקרנות ,ואני התפללתי וקיוויתי לטוב.
כאבא אני לא יכול להעביר את רגשות הכאב והדאגה מהמחשבות שהתרוצצו
במוחי ,מה יהיה....
זאת חוויה קשה לגוף ולנפש ,ולפעמים הרגשתי שאיני יכול יותר וחסר אונים גם
כשניסיתי לעשות הכול .אבל גם אז הבנתי די מהר שאין ברירה ואין דרך אחרת,
אלא להסתכל קדימה ולא לוותר.
היום נאוה בריאה .אנחנו מקווים שלא אכזבנו לאורך כל הדרך ,ומקווים שרק
הטוב לפנינו.
נאוה ,בזכות ראיית החיים החיובית ,החוזק הנפשי והאופטימיות שלך שאבנו ממך
כוח ולא התפרקנו.
נאוה ואורית ,התמודדתן בגבורה! מכן שאבתי את הכוח והאופטימיות להאמין
שיהיה טוב ולראות את חצי הכוס המלאה .אתן הגיבורות שלי – משכילות,
נבונות ,סמל ודוגמה.
