Page 77 - הספר של אבא דיגיטלי
P. 77
| 76משה שעיו
כשחזרתי ליחידה שלי ציפתה לי הפתעה נעימה – החבר'ה הכינו לי עוגה .מה עוד
אפשר לבקש מחברים וחברות כאלו? התרגשתי מאוד וכולם קיבלו ממני נשיקה
שהייתה המעט שיכולתי להעניק להם.
לקראת שחרור
חזרתי לעבודה במשרד ,וכל יום חמישי נסעתי עם המפקד שלי למפקדת הג"א
בתל-אביב .בהזדמנות זו ביקרתי את אחותי והאחיינית החמודה שלי ,וכמובן
תמיד קניתי לה ממתקים .שהיתי כשלוש שעות עם אחותי וחזרתי לאסוף את
המפקד לקראת החזרה לחיפה.
בערבים הייתי פושט את המדים ,ולובש בגדים אזרחיים ,וכמעט כל ערב יצאתי
לבילוי .חברתי שירתה במרכזייה הצבאית בכרמל ,וכל ערב הייתי מגיע אליה
לבקר אותה ,והלכנו לצפות בסרטים .לעיתים היינו הולכים למסעדה הערבית
בואדי ניסנס לאכול חומוס.
לא הייתי מפונק .בחופשות עבדתי בבניין ,וכל עבודה שהציעו לי ביצעתי :לערבב
בטון ,להעלות בלוקים ומרצפות לקומות העליונות ,לחפור תעלות לצנרת ביוב.
תמיד שילמו לי שכר טוב ,ובשבילי זה היה החמצן עד החופשה הבאה.
כשהתקרב מועד השחרור שלי מהצבא המפקד שלי קרא לי ושאל אותי אם
אני רוצה להישאר בחיפה כי אם כן הוא יוכל לעזור לי למצוא עבודה בנהיגה.
התלבטתי כי לא ידעתי אם אני רוצה להישאר בחיפה או לעבור לתל-אביב כדי
להיות קרוב לאחותי.
בתקופת השירות הצבאי שלי אחותי שרה הכירה בחור בשם משה ובשנת 1954
נישאה לו.
