Page 28 - הספר של אבא דיגיטלי
P. 28
לבחור נכון בנתיבי הזמן | 27
הפרידה מאחי אברהם
אברהם ואני היינו צמודים לכל אורך הדרך ,יד ביד .שמרתי עליו כפי שביקשה
אימא כשנפרדנו ממנה ,עד להגיענו למושב עטרות ,שם נשלחנו לשתי משפחות
שונות .בבוקר הראשון בקיבוץ עטרות לאחר שנפרדנו ביקשתי קודם כול לראות
את אחי .לקחו אותי למשפחת שנידוביץ' וכשראיתי אותו התחבקנו והתנשקנו.
רציתי כל כך להיות איתו יחד ,אבל הדבר לא התאפשר.
עם הזמן הבנתי שהמשפחה אהבה אותו מאוד ,בייחוד אם המשפחה יונה ,אבל
אברהם היה ילד שובב ,מלא שמחת חיים ,לא אהב מסגרות ולכן לא רצה ללמוד.
הוא נהג להרביץ לאחיו החורג שמוליק ,ויונה אמרה לשמוליק שאם אברהם
מרביץ לו שירביץ לו בחזרה ,ושלא יבוא אליה להתבכיין .למרות כל זאת יונה
שנידוביץ' אהבה את אברימל'ה ,כך קראה לו.
עם הזמן אברהם התחיל להתאקלם; הוא נעשה ממושמע יותר ועזר בעבודות
הבית .בראייה לאחור אני מבין ששנינו עברנו משבר אבל כל אחד מאיתנו הגיב
לו והתמודד איתו בדרך אחרת .אברהם ביטא את רגשותיו בשובבות ,ואני הייתי
יותר מאופק .אין ספק כי לו הייתה מעורבת בתהליך באותה תקופה עובדת
סוציאלית או פסיכולוגית מעורבותה הייתה יכולה להיטיב עימנו.
יום אחד נחתה עליי מהלומה .המדריך יוסף גולדברגר הודיע לי שהעבירו את
אחי למוסד "נווה הילד" בנהריה .הרגשתי באותו רגע שקרעו איבר מגופי .בכיתי
וצעקתי למה עשו לי את זה ,ולמה לא אפשרו לי להיפרד ממנו .צרחתי בקולי
קולות שאני רוצה לראות אותו .נפשי המתה ולא היה לי מרגוע .הייתי מאוד
