Page 24 - הספר של אבא דיגיטלי
P. 24
לבחור נכון בנתיבי הזמן | 23
קליטה
המפגש הראשון עם אנשים בארץ היה בכפר גלעדי .הכניסו אותנו לחדר האוכל,
אני לקחתי את אחי והלכנו לשטוף את עצמנו מהבוץ .אכלנו ארוחת בוקר
ראשונה בקיבוץ .בחדר האוכל היו לחמים מסודרים בתבנית ,ולמראם נזכרתי
ב"גאטו" המתוק בסוריה (בצרפתית = gateau ,עוגה) .נגסתי ומיד ירקתי .טעמו
של הלחם השחור לא מצא חן בעיני .בחלב לא היה לחם כזה .הלחם בסוריה נראה
אחרת .הייתי רגיל לפיתות ובגטים מקמח לבן .במשך הזמן התרגלנו ללחם הזה.
הסתובבנו ולא האמנו למראה עינינו ולסובב אותנו .היינו ילדים קטנים שלא
מזמן עזבו בית ומשפחה וכעת נתונים לחסדיהם של אנשים שאינם מכירים אותם.
לא יכולנו לתקשר כי לא הבנו את שפתם של האנשים בקיבוץ ,והם לא הבינו
את שפתנו .התחושה הייתה קשה .בבית הוריי אמי תמיד דאגה לנו למקלחת חמה
ומלבושים נקיים מדי יום .כמה היינו רחוקים מזה .למראה דמותנו המוזנחת חשנו
כבתוך חלום בלהות ברגעים אלה .לרגעים אמרתי לעצמי שכל זה ייגמר ואנחנו
נחזור הביתה .אלו היו משאלות לב שלא התממשו.
אחרי שהייה של מספר שעות בקיבוץ כפר גלעדי הגיע אוטובוס שהסיע אותנו
לקיבוץ משמר הים שידוע היום בשם "אפק" השוכן לא הרחק מהים .שיכנו אותנו
באוהלים ,חילקו לנו בגדים חדשים -חאקי תוצרת "אתא" -חולצות ,מכנסיים,
מגבת וכלי רחצה .נאלצנו לזרוק את כל הבגדים שלבשנו בבואנו כי הם היו
מלוכלכים.
