Page 54 - הספר של אבא דיגיטלי
P. 54
לבחור נכון בנתיבי הזמן | 53
כפר בתיה
מסע הנדודים שלי לא היה פשוט .עזבתי את סוריה ,הגעתי לארץ ישראל ועברתי
בכמה תחנות :כפר גלעדי ,קיבוץ משמר הים ,מושב עטרות ופנימיית מוצא
בירושלים .בתום המצור ביקשתי לעבור מפנימיית מוצא כי התנאים במקום היו
עלובים ביותר ,ולאחר בקשות חוזרות ונשנות בקשתי נענתה והעבירו אותי לבית
הספר החקלאי "כפר בתיה" ברעננה .לא ידעתי לקראת מה אני הולך אבל בלבי
קיוויתי שכל מקום שאליו אגיע יהיה טוב יותר מהמוסד שאותו אני עוזב.
בחודש אוגוסט ,1948הגעתי לכפר בתיה שנוסד בשנת 1947אחרי מלחמת העולם
השנייה והיה מיועד לילדים ניצולי שואה .הוא היה ממוקם במערב העיר רעננה
סמוך לפארק רעננה .הכפר היה קרוי על שם בתיה גוטספלד ( ,)1890-1966נשיאת
הסתדרות נשי מזרחי בארצות-הברית ,אשר הובילה להקמתו .בשונה ממוסדות
אחרים כפר בתיה היה מבוסס על עקרון החופש ומתן אוטונומיה בניהול הפנימי
של הכפר .מייסדו של הכפר ומנהלו הראשון היה חיים צבי אנוך .אנחנו הילדים
קראנו לו "אדון אנוך".
בהגיעי לכפר הוקסמתי ממנו .זה היה גן עדן לילדים .אדון אנוך קיבל אותי
אישית במשרדו והסביר לי על הנהלים בכפר .הבחנתי כי כלפי חוץ הוא מפגין
נוקשות ודורש מהחניכים משמעת ,סדר וניקיון .מבחינתי הוא התפרץ לדלת
פתוחה כי אני צידדתי בכל הדברים שהשמיע באוזניי.
בכפר היו ארבעה בתים ,ואני שוכנתי בבית הראשון .בכל חדר גרו ארבעה ילדים.
כל בית היה מחולק לשני אגפים :בצד ימין הבנים ובצד שמאל הבנות .בכל בית
