Page 56 - הספר של אבא דיגיטלי

‫לבחור נכון בנתיבי הזמן | ‪55‬‬

‫בכפר בתיה גם התחלתי להבחין בקיומו של המין היפה‪ .‬היו בנות יפות אבל אחת‬
‫הייתה יפה מכולן‪ .‬קראו לה חיה אורבך‪ .‬היו לה עיניים תכולות‪ ,‬שיער ערמוני‬
‫ופניה פני מלאך‪ .‬התאהבתי בה ולא היה לי האומץ לומר לה את אשר אני חש‬

‫בלבי כלפיה‪ .‬במפגש אקראי הייתי אומר לה "שלום" או "בוקר טוב" ולא יותר‪.‬‬

‫לבסוף מצאתי את קרבתה‪ .‬בערבים כשהייתה בתורנות בחדר האוכל הייתי בא‬
‫כאילו במקרה ומציע את עזרתי לנגב את השולחנות‪ ,‬לעזור לשטוף כלים וגם‬
‫לשטוף רצפה‪ .‬היו איתה עוד שתי בנות ששמחו מאוד על העזרה שהושטתי להן‪,‬‬
‫אבל אני חיפשתי את תשומת לבה שהגיעה טיפין טיפין‪ .‬המשכתי לבוא לעזור‬
‫כשהייתה בתורנות‪ ,‬וקיוויתי שכשאני אהיה תורן גם היא תגיע‪ .‬אבל זה לא קרה‪.‬‬

‫היא הייתה חלום יפה שלא התגשם‪ .‬מאוד רציתי לקשור איתה קשר אבל לא‬
‫ידעתי איך; אולי היו אלה התרגשות וחוסר ניסיון‪ .‬חשבתי לעצמי שזאת אהבה‬
‫ממבט ראשון‪ .‬זמן קצר לאחר מכן עזבתי עם עוד קבוצת נערים את הכפר‪ ,‬ומאז‬

‫לא ראיתי עוד את הנערה שבה התאהבתי‪.‬‬

‫בסיכומו של דבר תקופת שהותי בכפר בתיה הייתה חיובית ביותר‪ .‬כפר בתיה‬
‫העניק לילדים את המיטב בכל התחומים‪ :‬לימודים‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ספורט‪ ,‬תעסוקה‬
‫ומעל הכול – שלווה שהיינו זקוקים לה‪ .‬שום דבר לא נעשה בכפייה‪ ,‬הכול נעשה‬

‫מרצון ובהנאה‪ ,‬וכל שעשיתי היה למעני ולמען כלל החניכים שהיו עמי בכפר‪.‬‬

‫היו אלה שנים משמעותיות אשר עיצבו את אישיותי בהמשך דרכי‪ .‬אני מודה‬
‫לאדון אנוך שניהל את כפר בתיה בתבונה‪ ,‬ברגישות וביד רמה והוציא ממנו‬
‫ילדים שהם מלח הארץ‪ .‬זה היה בית ספר דתי‪ ,‬חקלאי וליברלי שבו כל ילד היה‬
‫יכול למצות את עצמו‪ .‬נותר לי רק להצטער על שמעולם לא שאלתי את אדון‬

‫אנוך מדוע קרא לי בחיבה "תכשיט"‪...‬‬