Page 11 - הספר של אבא דיגיטלי

‫‪ | 10‬משה שעיו‬

‫מה הביא אותי לכתיבה?‬

‫בנותיי נאוה ואורית ששמעו חלק מסיפורי בעל פה ביקשו ממני שאעלה את‬
‫סיפורי על הכתב‪ .‬חשוב היה לי להעביר את המסרים להן ולנכדיי‪ ,‬ולכן נעניתי‬

‫לבקשתן‪.‬‬

‫סיפורי מתחיל כשנותרתי לבד‪ .‬הבנתי שאני צריך לדאוג לעצמי ולהיות אחראי‬
‫לחיי וכמובן לסמוך על עצמי ולא למעוד‪ .‬כך התבגרתי חיש מהר‪ .‬גדלתי אצל‬
‫שתי משפחות‪ :‬תקופה קצרה אצל משפחת שטראוס ואחר כך אצל משפחת אולשה‬
‫במושב עטרות‪ .‬כמובן‪ ,‬בתקופת שהותי אצלן הייתי נתון למשמעת תחת מרותן‪.‬‬

‫מעולם לא נתתי סיבה לאף אחד לכעוס עליי ולא להעיר לי הערות‪ .‬תמיד חיפשתי‬
‫את השלמות וחינכתי את עצמי‪ .‬למרות שהיו לי הרבה טענות לא התלוננתי כי‬
‫הרגשתי שאני אורח‪ ,‬וכמובן אורח מקבל את מה שהמארח נותן‪ .‬כך היה במוסדות‬

‫שגדלתי בהם ובקיבוץ שאותו עזבתי והפכתי אדון לעצמי‪.‬‬

‫למרות המשמעת העצמית שלי הייתי מאוד רגיש והיו לי רגעים של עצבות‬
‫וגעגועים הביתה לסוריה‪ .‬בכיתי כשאף אחד לא ראה אותי‪ .‬כלפי חוץ הייתי מאוד‬
‫חזק‪ ,‬אבל בתוך תוכי הייתי נמס כדונג‪ .‬עם זאת תמיד כשבכיתי בסתר הרגשתי‬

‫טוב‪.‬‬

‫מעולם לא לוויתי כסף בבנק‪ ,‬ומעולם לא הייתי חייב כסף לאדם פרטי או למוסד‬
‫כלשהו‪ ,‬ותמיד חשבוני היה ביתרה‪ .‬לא ביקשתי ולא קיבלתי‪ ,‬אבל תרמתי למדינה‬

‫ככל שיכולתי‪ ,‬ועל כך אני גאה‪.‬‬