Page 13 - הספר של אבא דיגיטלי
P. 13
| 12משה שעיו
"עליית האלף"
במחצית הראשונה של שנות ה 40-של המאה ה 20-עם גבור הלאומנות ועם הרעת
מצבם של היהודים במדינה הוצע בהנהגת היישוב ובמוסד לעלייה ב' להגביר את
קצב העלאת היהודים מסוריה .אחת האפשרויות שעלתה ואף התקבלה בסופו של
דבר הייתה להעלות באופן יזום ומרוכז ילדים דרך "עליית הנוער" שהייתה מסגרת
מאורגנת להעלאת ילדים מרחבי אירופה .מנחם לוזיה ,מראשי תנועת "החלוץ"
בדמשק ,שכנע את מי שעמדה בראש "עליית הנוער" הנרייטה סאלד ,לקלוט את
הילדים מסוריה בקיבוצים ,בקבוצות ובמושבים ,ובכך הוכשרה הקרקע למבצע
העלייה " -עליית האלף" .מנחם לוזיה עצמו עלה לארץ כבר בשנת 1931ונקלט
בקבוצת כנרת ,וכעבור כשנה התיישב בקיבוץ אפיקים .שם הקים את משפחתו
ושם התגורר עד מותו בשנת 1997בגיל .87
תחילה סירבו הורי הילדים לשולחם בגפם לארץ ישראל ,אך לאחר מכן שוכנעו.
רבים מהם אף התנו את אישורם בכך שלילדים שנבחרו לעלות יצטרף אחד
מאחיהם ,מה שהגדיל באופן ניכר את מספר הילדים שהועלו ארצה במסגרת
זו .בהמשך אף הצטרפו רבים מבני המשפחות לילדיהם שכבר נקלטו בארץ.
רבים מן הילדים שהועלו במסגרת "עליית האלף" עשו את דרכם ,שארכה ימים
אחדים ברגל ,מביתם אל גבול הצפון של פלשתינה-א"י מלווים באנשי הסוכנות
היהודית .הם חצו את הגבול ועשו את דרכם בארץ לרוב במשאיות של חיילים
יהודים ארצישראליים ששירתו בצבא הבריטי .בארץ קלט אותם מנחם לוזיה
וניתב אותם ליישובי היעד .בתוך כך רשם את פרטיהם של הילדים במחברת
ששמר אצלו ,ובהמשך אף עקב אחריהם ותיעד את תנועותיהם .במחברת רשימה
של 913ילדים שעלו ב 1945-מסוריה במסגרת "עליית האלף".
