Page 64 - הספר של אבא דיגיטלי
P. 64
לבחור נכון בנתיבי הזמן | 63
המעבר לאחותי שרה
יצאתי מביתו של החקלאי כעוס ונסעתי באוטובוס בדרכי לאחותי בתל-אביב .את
שק הבגדים הנחתי מתחת לספסל ולידו שק עם מעט תפוחי אדמה בשביל אחותי.
ישבתי ונרגעתי קצת ,ושאלתי את עצמי מה אעשה בהמשך.
המון מחשבות עברו בראשי בנסיעה ,ומענה להן לא היה לי .ידעתי שגורלי בידיי,
ואני יוצא לדרך שאין ממנה חזרה .כבר לא היה לי אפוטרופוס -לא מוסד ,לא
קיבוץ ולא מדריך .הבנתי שאני צריך להתמודד לבד בכל מובן .הרגשתי שהבטן
מתהפכת לי מההחלטה .עודדתי את עצמי בלבי להיות חזק ולא ליפול ברוח.
חשבתי על כך שעברתי קשיים רבים ,וגם את המצב הזה שסביבו יש כל כך הרבה
סימני שאלה אצלח.
הרגשתי שהדרך ארוכה והנסיעה לא נגמרת .האוטובוס חנה חניית ביניים בבית-
ליד .חלק מהנוסעים ירדו ,ורוכלים עלו לאוטובוס עם מרכולתם .הייתי צמא
ורציתי לשתות אבל היה לי חבל לפרוט את חמש הלירות שהיו בכיסי .החלטתי
להתאפק .כעבור עשר דקות הנהג המשיך בנסיעה לתל-אביב .ככל שהתקרבנו
לתל-אביב גברה התרגשותי ועמה פעימות הלב שלי עד כדי כך שהרגשתי שאני
שומע אותן.
כשהגענו לתחנה המרכזית בתל-אביב לקחתי את שק הבגדים ואת שק תפוחי
האדמה וירדתי מהאוטובוס .קודם כול ניגשתי לברז מים להרוות את צימאוני,
ואחר כך עליתי לאוטובוס קו 4ונסעתי עד קולנוע "מוגרבי" ברחוב בן-יהודה
פינת אלנבי .שם ירדתי ,חציתי את רחוב אלנבי ,וצעדתי אל רחוב הכובשים.
