Page 65 - הספר של אבא דיגיטלי

‫‪ | 64‬משה שעיו‬

‫הלכתי עד שהגעתי לרחוב חסן בק‪ ,‬מקום מגוריה של אחותי‪ .‬הדרך הייתה לא‬
‫קלה; נסחבתי עם שק בגדים ושק תפוחי אדמה‪ ,‬אבל הצלחתי לעשות זאת‪.‬‬

‫אחותי שרה הגיעה לארץ בגפה כשהייתה כבת ‪ 12‬היא נקלטה בקיבוץ גבעת ברנר‪.‬‬
‫באותם ימים לא היה קל לשמור על קשר‪ ,‬אך למרות זאת זכינו לביקוריה במושב‬
‫עטרות‪ ,‬והמפגשים הרנינו את הלב‪ .‬כל פגישה שימחה אותנו מאוד‪ ,‬והפרידה‬

‫הייתה עצובה‪.‬‬

‫בשלב מסוים אחותי עזבה את הקיבוץ בו התגוררה ועברה לגור בתל‪-‬אביב אצל‬
‫קרובי משפחה‪ .‬לאחר זמן מה כשהייתה בת ‪ 17‬קיבלתי מכתב שהיא מתחתנת עם‬

‫בן משפחה בשם שאול‪ ,‬ולא הבנתי מדוע בחרה להתחתן בגיל כה צעיר‪.‬‬

‫בחופש הגדול נסעתי לבקר אותה‪ .‬היא גרה בשכונת התקווה בבית נחמד עם גינה‪.‬‬
‫השאלה הראשונה ששאלתי אותה הייתה למה התחתנה‪ .‬היא ענתה לי שהקרובים‬
‫השפיעו עליה ושכנעו אותה שיהיה לה טוב‪ ,‬ובהעדר הורים בסביבה‪ ,‬השתכנעה‬

‫והתחתנה‪ .‬אני סברתי שהיא הייתה צעירה מדי להתחתן‪.‬‬

‫המפגש עם אחותי בכניסה לביתה היה מרגש‪ .‬היא החזיקה בזרועותיה את בתה‬
‫הקטנה‪ ,‬ואנחנו התחבקנו והתנשקנו וגם בכינו על מר גורלה‪ ,‬שנותרה לבדה‬
‫בלי אב לתינוקת הקטנה‪ .‬כשנכנסנו הביתה הנחתי את שני השקים בפינת החדר‪,‬‬
‫וראיתי שהחדר דחוס וצפוף‪ .‬מכיוון שידעתי שיש בבית שני חדרים שאלתי אותה‬
‫לתומי למה היא לא העבירה חלק מהדברים לחדר השני‪ .‬ואז היא סיפרה לי שיום‬
‫אחד כשלא הייתה בבית השכנים שברו את המנעול‪ ,‬הוציאו את כל התכולה‬

‫שהייתה בחדר ופלשו אליו‪ ,‬ולה לא היו הכוחות להתעמת איתם‪.‬‬

‫השכנים לא היו בבית ולא יכולתי לדבר איתם‪ .‬אמרתי לאחותי שתסיר דאגה‬
‫מלבה כי היום אחזיר לה את החדר שהם גזלו ממנה‪ .‬ניגשתי לחנות הקרובה ליד‬
‫הבית‪ ,‬קניתי מנעול‪ ,‬שאלתי מברג ופטיש וחזרתי‪ .‬שברתי את המנעול‪ ,‬הוצאתי‬
‫את כל הגרוטאות שהם הכניסו לחדר‪ ,‬התקנתי מנעול חדש ושטפתי לה את החדר‬
‫שהיה מלוכלך מאוד‪ .‬החזרתי את כל החפצים לחדר שנלקח ממנה‪ :‬עגלה של‬
‫תינוקת‪ ,‬אמבטיה‪ ,‬מיטה מתקפלת‪ ,‬שולחן וארונית‪ ,‬ולאחר מכן החלפתי נורה‬

‫שנשרפה‪.‬‬