Page 62 - הספר של אבא דיגיטלי
P. 62
לבחור נכון בנתיבי הזמן | 61
הגענו למושב לפנות ערב ,והספקתי להגיד שלום ולהציג את עצמי לבעלי הבית,
בני זוג חשוכי ילדים .הם יצקו בטון ברחבה לפני הבית .מיד נשאלתי האם אני
מוכן לעזור להם .וכי איזו ברירה הייתה לי? שינסתי מותניים ,הפשלתי שרוולים
ועבדתי עד 22:00בלילה .לא ציפיתי לקבלת פנים "חמה" כזאת.
כמובן ,התלכלכתי והזעתי ,וסיימנו את היציקה .התקלחתי והחלפתי בגדים,
וישבנו לאכול ארוחת ערב מאוחרת שבה הם שאלו אותי הרבה שאלות ,ועל כל
שאלה עניתי .מהשיחה איתם הבנתי שהם מחפשים פועל לעבודה במשק ,והיו
מוכנים לשלם לי .רציתי להגיד להם שכבר הייתי במצב הזה אבל לא אמרתי .לי
היו תכניות אחרות לגמרי ,אבל החלטתי לנסות.
סיימנו את הארוחה ,והם הראו לי את החדר שבו אלון .נפרדתי מהם בברכת
"לילה טוב" .הייתי עייף מאוד אחרי יום ארוך ומתיש ונרדמתי מיד .למחרת
בבוקר התעוררתי בשעה ,6:00לבשתי בגדי עבודה ,שטפתי פנים ,צחצחתי שיניים
ויצאתי החוצה לראות את החצר באור יום .זה הזכיר לי את המשק במושב עטרות.
לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לשדה עם סוס ועגלה .בעל הבית החל להוציא תפוחי
אדמה .הוא רתם את הסוס לכלי שבעזרתו הרים את תפוחי האדמה ,ואני רכנתי
על ברכיי ואספתי אותם לתוך שק .כך עבדתי כל היום מבוקר עד ערב .בשעות
הצהריים בעל הבית הלך לאכול ארוחת צהריים ,חזר כעבור שעתיים ושאל
לשלומי .עניתי לו שהעבדות באמריקה הסתיימה ,ופה בארץ היא מתחילה .הוא
לא ענה לי .אספנו את כל השקים ,העמסנו אותם על העגלה ונסענו למושב.
למחרת הייתי צריך לסדר את מחסן החציר וגם עבודת הסבלות הזאת הייתה לא
פשוטה.
בעל הבית היה איש דתי שמתפלל כל יום ,אבל לא היה לו אלוהים .אחרי שבועיים
של עבודה מפרכת אמרתי לו שאני נוסע לבקר את אחותי .לא הייתה לי מזוודה
ולא תיק אז הכנסתי את כל הבגדים לשק תערובת .אשתו שאלה אותי למה אני
לוקח את כל הבגדים והסברתי לה שחלק מהבגדים אני משאיר אצל אחותי .בעל
הבית ניגש אליי והושיט לי שטר של חמש לירות בעבור שבועיים של עבודה.
הייתי זקוק לחמש הלירות הללו כי לולא כן הייתי מחזיר לו אותן.
