Page 66 - הספר של אבא דיגיטלי
P. 66
לבחור נכון בנתיבי הזמן | 65
אחותי פחדה מאוד ,ואני הרגעתי אותה ואמרתי לה שלא תדאג כי היא לא תהיה
לבד עוד .ישבתי בחדר וחיכיתי לשכנים .לקראת הערב הגיעו אישה ,בעלה ובתם.
פניתי אליהם ושאלתי באיזו רשות הם נכנסו לחדר .הם הקימו עליי צעקות ,אבל
לא פחדתי ולא נבהלתי כי ידעתי שלצעקות שלהם אין כל כיסוי משפטי ,אלא זהו
מעשה נבלה שגבל בפלילים .אמרתי להם שאחותי לא לבד ,ומוטב להם לחדול
מאיומיהם כי אחרת הם עלולים לשלם ביוקר אם אגיש תלונה במשטרה .אמרתי
להם שאת החדר שהם לקחו בכוח החזרתי לאחותי ,והצעתי שכדי לחיות בשכנות
טובה יתחילו להתנהג כבני אדם ולא כבריונים .החדר הוחזר לאחותי.
לא ציפיתי למפגש כזה ביומי הראשון .זה לא היה פשוט ולא היה נעים ,אך
התמודדתי עם האתגר ויכולתי לו .החלטתי החלטה מהירה ונועזת ,ולדעתי,
גם צודקת .וכמו שכתוב בארמית" :על דאטפת אטפוך ,וסוף מטיפייך יטופון"
שמשמעותו :אין דבר הקורה במקרה ,ואדם העושה רע מקבל את גמולו.
לקראת ערב הכול נרגע ,ותשומת הלב שלי התמקדה באחיינית הקטנה והחמודה
שאולית בת השלוש וחצי .ישבנו יחד והעלינו זיכרונות מתקופת הילדות בסוריה
-שיחות נפש של אח ואחות ותינוקת שיושבת על ברכיי ומביטה בנו .הכאב היה
קשה מנשוא בשל אובדן בעלה של אחותי .כאבתי את כאבה והשתדלתי מאוד
לעודד את רוחה ולומר לה שאין זה קל ופשוט אבל למען שאולית הקטנה היא
חייבת להיות חזקה ,כי היא קרן האור שלה.
תוך כדי שיחה אחותי קמה והכינה משהו לאכול .שלושתנו ישבנו לאכול ולאחר
מכן היא לקחה את שאולית ,שטפה את פניה ואת ידיה ,הלבישה אותה בפיג'מה
והשכיבה אותה לישון עם חיבוק ונשיקה .גם אני החלטתי ללכת לישון אחרי יום
ארוך ומתיש .בירכתי את אחותי בברכת לילה טוב והלכתי לישון בחדר השני.
נרדמתי מיד.
חיפוש עבודה
בבוקר התעוררתי והתארגנתי .אחותי התעוררה לפניי והכינה כוס תה וכמה
כריכים .סיימתי לשתות ואמרתי לאחותי שאני יוצא לחפש עבודה .בירכתי אותה
לשלום ,ויצאתי מהבית.
